זה קרה באוקטובר 1953. חולייה של לוחמי פדאיון חדרה לשטח מדינת ישראל דרך אחד מכפרי הגדה המערבית, אז בשליטה ירדנית. החולייה הגיעה עד להתיישבות היהודית ביהוד וזרקה רימון לתוך ביתם של משפחת קניאס. פיצוץ הרימון הרג את אם המשפחה סוזן ואת שני ילדיה הצעירים, בנימין בן השנה וחצי ושושנה בת הארבע. בתגובה לאירוע צה''ל יצא לפעולת תגמול בכפר קיביה, פעולה משמעותית ודרמטית במסגרת מלחמות הגבול, אשר הובילה לעשרות הרוגים, שינתה את דפוסי הפעולה של צה''ל ואף גררה בעקיפין את שינוי שם משפחתו של אריאל שרון, דאז שיינרמן.
פעולת הטרור ביהוד הייתה אחת מני רבות בשנים שלאחר קום המדינה, כאשר מדינת ישראל ניסתה לבסס את ריבונותה, במקרה הזה בעניין מעברי הגבול. בקום המדינה הגבולות אמנם נקבעו, אך במקומות רבים לא נמצאו פיזית גדרות בשטח וכל דכפין יכל בנקל לחצות את הגבול. לאור החלטת ממשלת ישראל על 'חסימת השיבה', כלומר איסור על הפליטים ממלחמת העצמאות לחזור לשטחי המדינה, נותרו מחוץ למדינה פליטים רבים אשר ניסו לחדור. הפליטים, אשר בתחילה ניסו להיכנס לישראל בעיקר כדי לאסוף חפצים ויבול שנשארו מאחור, התעמתו עם התושבים היהודים וחיילי צה''ל וככל שהחודשים חלפו העימותים החריפו.
פעולת הטרור ביהוד הייתה אחת מני רבות בשנים שלאחר קום המדינה, כאשר מדינת ישראל ניסתה לבסס את ריבונותה, במקרה הזה בעניין מעברי הגבול. בקום המדינה הגבולות אמנם נקבעו, אך במקומות רבים לא נמצאו פיזית גדרות בשטח וכל דכפין יכל בנקל לחצות את הגבול. לאור החלטת ממשלת ישראל על 'חסימת השיבה', כלומר איסור על הפליטים ממלחמת העצמאות לחזור לשטחי המדינה, נותרו מחוץ למדינה פליטים רבים אשר ניסו לחדור. הפליטים, אשר בתחילה ניסו להיכנס לישראל בעיקר כדי לאסוף חפצים ויבול שנשארו מאחור, התעמתו עם התושבים היהודים וחיילי צה''ל וככל שהחודשים חלפו העימותים החריפו.
לאחר שבמקרים רבים הפליטים לא הצליחו לאסוף את רכושם לשעבר, הם העדיפו להגיע ולהרוס את השדות והבתים כדי שלפחות אחרים לא יהנו מרכושם. במקרים בהם גם דרך זו לא צלחה הגיעו במטרה לגנוב ולאיים ולבסוף גם לפגוע פיזית ביהודים. לאורך המחצית הראשונה של העשור הראשון למדינה החדירות של הערבים הפליטים נהיו אלימות ומסוכנות יותר, גם לאור העובדה ששני הצדדים הצטיידו בנשק חם והקצינו את האלימות. חיילי צה''ל ששמרו בגבולות קיבלו הוראה לפתוח באש במטרה להרוג כל מסתנן שחוצה את הגבול וחלק מהמסתננים אכן נהרגו בעת שניסו לחדור.
האירוע שהתרחש ב-12 לאוקטובר בבית משפחת קניאס היה עוד אחד מפעולות הטרור המוצלחות של המסתננים, אשר במקרה זה חדרו במטרה לחבל ולרצוח. הרצח המזעזע נגע בנימי נפשם של מנהיגי ישראל. פנחס לבון שר הביטחון, מרדכי מקלף הרמטכ''ל ומשה דיין ראש אג''ם החליטו על פעולה צבאית גדולה כנגד הכפר קיביה בגדה. ההנהגה הביטחונית חשדה כי מן הכפר יצאו לוחמי פדאיון מעת לעת, גם אם לאו דווקא בפעולה הספציפית.
למבצע ניתן השם 'מבצע שושנה' לזכר הילדה שנהרגה. בפקודת המבצע שהועברה ליחידה 101 וגדוד 890 של הצנחנים נכתב כי המטרה היא "ביצוע הרס ופגיעה מקסימלית בנפש במגמת הברחת תושבי הכפר מבתיהם". בליל ה-14 לאוקטובר יצאה הפעולה לפועל. החיילים, בפיקודו של רס"ן אריאל שיינרמן, חדרו לכפר, ירו, הטילו רימונים והבריחו את בעלי הנשק המעטים שהיו באיזור, תוך כדי פגיעה במי שניסה להתנגד. לאחר שהשתלטו על הכפר פוצצו הכוחות כ-45 בתים, לאחר שלפי עדויות החיילים עשו סריקה בכל בית לפני שפוצץ וקראו בקול לתושבים להתפנות לפני שהבית יקרוס. למרות האזהרות, הסתבר כי בבתים רבים הסתררו תושבי הכפר במרתפים. לצה''ל לא היה אף נפגע בפעולה, אך לתושבי הכפר היו כשישים הרוגים, בעיקר נשים וילדים. עד היום סוגיית האזהרה והאשמה בדבר התושבים ההרוגים הרבים לוטה בערפל.
מה שאינו מעורפל כלל הוא התגובה הנדהמת והזועמת של גורמים רבים בעולם. החל מהממשלה הירדנית ועד לארגון האומות המאוחדות, ובעיקר מדינות מובילות כבריטניה וארצות הברית. המדינות הגיבו באופנים שונים, החל מחיזוק כוחות הצבא הירדנים ועד הצעות להטלת סנקציות והגבלים על ישראל. התגובה הייתה כה דרמטית עד כי דוד בן-גוריון בנאומו ב-19 באוקטובר ברדיו 'קול ישראל' ציין כי הוא מצטער על ההרוגים, הוא בטוח שהפעולה בוצעה על ידי אזרחים זועמים מיישובי הספר בתגובה על פעולות הטרור של המסתננים והבטיח כי לא הייתה יחידה של צה''ל אשר יצאה מבסיסה בליל הפעולה. בזיכרונותיו של אריאל שיינרמן מפקד הפעולה הוא תיאר ברגשנות כיצד האזין לרדיו ונחרד מהשקר הגס. שיינרמן לאחר מכן זומן למשרדו של בן-גוריון, שם האחרון שוחח איתו והסביר כי לא הייתה ברירה והיה צורך להכחיש. באותה פגישה בן-גוריון גם הציע לאריאל לשנות את שם משפחתו הגלותי 'שיינרמן' לשם המשפחה איתו הוא יזוהה מאז ואילך - 'שרון'.
פעולת קיביה סימנה את קצן של ההתקפות הצה''ליות על יעדים אזרחיים כתגובה לפעולת טרור של המסתננים. התגובה העולמית הנזעמת, לצד האיומים והחשש מחזרה על פגיעה בכמות של אזרחים הובילה למדיניות של תקיפת יעדים צבאיים של המדינות השכנות, בעיקר ירדן ומצרים, בתגובה לפעולת מסתננים. פעולה קיביה ומסקנותיה הם ללא ספק נקודה משמעותית בתהליך ההקצנה של העימות בין ישראל לשכנותיה, עימות שהגיע לשיאו בשנת 1956 עת יצאה ישראל למלחמת סיני.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה