זה קרה בדצמבר 1977 / על ביקורו הרשמי של מנהיג המחתרת האנטי-בריטית וראש ממשלת ישראל בבריטניה

זה קרה בדצמבר 1977. ראש ממשלת ישראל מנחם בגין נחת בשדה התעופה הית'רו בבריטניה. מנהיג האצ''ל לשעבר ואויב הבריטים במשך תקופה ארוכה, הגיע לביקור רשמי ראשון לאחר היבחרו במפגש שהיה טעון ומרגש לשני הצדדים.

הבחירות לכנסת ישראל התשיעית התרחשו ב-17 במאי 1977. בבחירות האלו התרחש ה-'מהפך' ההיסטורי, כאשר מפלגת הליכוד בראשותו של מנחם בגין ניצחה בבחירות והדיחה לראשונה את ממשלת השמאל. ההלם לא היה רק נחלתם של אזרחי ישראל. בימים שלאחר הבחירות התמקדה התקשורת הבריטית בהפתעה הגדולה ובכך שהטרוריסט לשעבר, מפקד האצ''ל האנטי-בריטי, התמנה למנהיג מדינת ישראל. 

ב-19 למאי פורסם באחד מהעיתונים הבריטים כי קשה לראות כיצד תהא התקדמות בשלום העולמי, בעיקר בין ישראל לשכנותיה, כאשר בגין הוא השולט בישראל. ב-20 למאי פורסמה כתבה רחבה בעיתון 'טיימס' הלונדוני בכותרת 'הטרור משתלם' בה נטען כי בגין הוא 'רב-מרצחים' ובעיתון ה-'דיילי אקספרס' נכתב כי בגין הוא 'אבי הטרור המודרני'. בין היתר הזכירו בעיתונות את פרשיית תליית הסרג'נטים הבריטים בהוראת בגין. לצד העיתונות הכתובה גם המדיה המשודרת עסקה לעומק בבחירת בגין לשלטון. ערוץ החדשות 'בי.בי.סי' ראיין שורה של שוטרים בריטים מתקופת המנדט אשר תיארו את האצ''ל כארגון טרור, הזכירו את הטבח שנערך לכאורה בכפר דיר-יאסין והשוו את האצ''ל לארגוני המחתרת האיריים השנואים בבריטניה.

כחודש לאחר מכן, בראיון לעיתונאי האמריקאי גוז'ף פינקלסטון, התייחס בגין להסתה הבריטית בראייתו. הוא טען כי העורכים והכותבים תקפו אותו אישית, ביצעו 'רצח-אופי' והגזימו בתיאוריו כ-'רב-מרצחים', בין היתר בטענה שקרית כי בישראל הורו לבצע עינויים בשבויים. בגין הוסיף בראיון כי הוא לא מתכוון להגיע לבריטניה כאורח פרטי אך ישמח להגיע לביקור רשמי אם יוזמן על ידי ראש הממשלה הבריטי.

ראש הממשלה הבריטי באותה התקופה ג'יימס קאלהאן הגדיר עצמו זה מכבר כידיד ישראל. קאלהאן טען כי בריטניה היא ידידת ישראל ומעוניינת לתמוך בה ובתהליך השלום במזרח התיכון. לאור הקו הפוליטי המתון והתומך ניתן היה להעריך כי המפגש בין ראשי הממשלות לא רחוק. בחודש ספטמבר שגריר בריטניה בישראל ג'יימס מאסון אכן הגיש מברק לראש הממשלה הישראלי ובו הזמנה רשמית לביקור בבריטניה מטעמו של ראש הממשלה הבריטי. שלא במפתיע התעוררו דיונים וטענות בפרלמנט הבריטי על היחס העדין והאוהד מדי שמפנה ראש הממשלה הבריטי לעמיתו הישראלי. יחד עם זאת, המברק נשלח ומנחם בגין עמד במילתו והסכים לצאת לבריטניה. 

ההכנות בבריטניה לקראת הביקור היו מדוקדקות. ננקטו אמצעי ביטחון רבים מחשש להתפרעויות והפגנות פרו-ערביות ובין היתר הוחלט שבגין ינוע לעיתים במסוק ולא במכונית מטעמי חשש לשלומו. ככל שהתקרב תאריך הביקור התרבו הכתבות על אודותיו והתפרסמו עוד מכתבי קוראים הטוענים בזכותו או בגנותו של בגין ובחשיבות ומשמעות הביקור. בנוסף לשיח שעתיד היה בגין לקיים עם ראש הממשלה קאלהאן, הוא תיכנן גם להופיע בפני הקהילה היהודית ובאופן שאינו שגרתי כלל – גם בפני אירוע של מפלגת 'חירות' בלונדון.

בדצמבר 1977 הגיע מפקד האצ''ל לשעבר וכעת ראש ממשלה ישראל לביקור בלונדון בירת הממלכה הבריטית. שר החוץ הבריטי כיבד אותו בירידתו מהמטוס, לחץ איתו ידיים בלבביות והפגיש אותו עם ילדים יהודים צעירים שנופפו לו לשלום. לאחר רדתו מהמטוס  נאם בגין ואמר: "אני מביא הצעה: "לחדש את האמנה שנחתמה בין העם האנגלי והעם היהודי לפני שישים שנה, בשני בנובמבר 1917". כוונתו של בגין הייתה להצהרת שר החוץ הבריטי בלפור על אודות האפשרות להקמת בית יהודי בארץ ישראל.

משדה התעופה הוטסו בגין ואשתו במסוק ללונדון, שם נפגש בהמשך היום עם ראש ממשלת בריטניה ושוחח איתו בפרטיות על סוגיות מדיניות שעל הפרק, בין היתר על ביקורו הצפוי של סאדאת נשיא מצרים בישראל. בסיום הפגישה אמר בגין כי השיחה הייתה טובה מאוד, עניינית ולבבית. לאחר מכן השתתף בגין בארוחת ערב חגיגית במעון ראש הממשלה בהשתתפות שרים רבים, ראש ממשלת בריטניה לשעבר וכמו כן נציגים חשובים של הקהילה היהודית בלונדון. לצד האווירה הפסטורלית, במהלך ביקורו של בגין התפרסם כי קצין משטרה בריטי לשעבר הגיש נגדו תביעה בבית משפט בריטי על אודות תליית הסרג'נטים ובנוסף נערכו מספר הפגנות פרו-ערביות. בכל זאת, ניתן לומר בביטחון מלא כי הביקור היה מוצלח ביותר.

הביקור שנערך בדצמבר 1977 בלונדון היה עוד שלב בדרך ללגיטימציה של מנחם בגין שהצליח לאחר מספר עשורים של מאבק ומרי להגיע לפסגות הפוליטיות העולמיות כמנהיג דמוקרטי נאור. מרתק לחשוב מה היה עובר במחשבתו של בגין שהכריז על המרד בכובש הבריטי בשנת 1944 אילו היו מספרים לו ששלושים ושלוש שנה לאחר מכן הוא יסעוד על שולחנו של ראש הממשלה הבריטי בלונדון. 

מנחם בגין, אשתו עליזה ושר החוץ הבריטי (ראשון מימין) לאחר ירידתם מהמטוס בבריטניה