זה קרה בפברואר 1930 / על חביבה מסיכה ותוצאות ההשכלה היהודית בתוניסיה

זה קרה בפברואר 1930. חביבה מסיכה, כוכבת על יהודיה תוניסאית מצאה את מותה בנסיבות מצערות והיא בשיא תהילתה. סיפורה הייחודי מלמד הן על חיי היהודים התוניסאים והן על מעמד האישה בצפון אפריקה לאור השינויים הדרמאטיים של ההשכלה המערבית ליהודים.

חביבה מסיכה נולדה בתוניסיה בשנת 1899 בשם מרגריט, שם מערבי שכבר הוא מראה על ההשפעה האירופאית באיזור. הוריה נפטרו בעת היותה ילדה צעירה והיא עברה להתגורר עם דודתה, אשר שלחה אותה ללימודים בבית הספר היהודי של תנועת כל ישראל חברים, מפועלו של אדולף כרמייה. בבית הספר של כי''ח לבנות למדה מסיכה צרפתית והתחנכה לאור מודל התרבות הצרפתי המערבי. בתקופה בה הנשים המוסלמיות המקומיות לא ידעו קרוא וכתוב מסיכה והנשים היהודיות התנהלו על פי התרבות האירופאית המודרנית.

גם הוריה המנוחים וגם דודתה היו מוזיקאים מוכשרים. חביבה הפגינה מגיל צעיר יכולות שירה נהדרות ולאור מראה החינני היה זה אך טבעי כי תעלה לבמות ותופיע כבר בצעירותה. הצלחתה הייתה מיידית והיא שהעניקה לה את התואר 'חביבת הכל', אשר נהפך לשמה המפורסם 'חביבה'. חביבה התקדמה בעולם הבידור והשירה והופיעה מול יהודים וערבים מקומיים. עם זאת, פריצתה הגדולה הייתה בכניסה לעולם המשחק והתיאטרון. רק במאה ה-20 המדינות הערביות, בראשות מצרים, הכניסו לתרבותם את עולם התיאטרון האירופאי בצורה ענפה. ההצגות וההופעות הסגורות לקהילה המוסלמית החלו בתוניסיה בעשור הראשון למאה ה-20, בעוד חביבה ילדה צעירה. כשהגיעה לגיל עשרים, לאחר ניסיון לא מועט בשירה, הצטרפה ללהקת מחזות מקומית. שליטתה של הצעירה היהודית בשפה הערבית לצד היכרותה את התרבות המערבית היו שילוב ייחודי בקרב השחקנים המוסלמים.

יכולותיה של מסיכה הרימו אותה מעם. ההופעות היו המוניות ומוצלחות והיא הייתה ללא ספק הכוכבת הגדולה של הלהקה המעורבת בין גברים, נשים, יהודים ומוסלמים. כוחה ומעמדה היו פורצי דרך ובעולם הגברי והפטריאכלי התוניסאי מסיכה הייתה דמות ייחודית. מסיכה מרדה במוסכמות ובין היתר עברה בין מאהבים רבים שנסחפו אחריה והתעמתה עם הדעות השמרניות על התנהלות נשים ראויה בתוניסיה. מסיכה הבינה את העוצמה שבקשר עם הקהל וידעה איך ליצור קשר חם ומהנה עם מעריציה, לאור זאת היא דרשה וקיבלה שכר גבוה משל שאר השחקנים והזמרים, עוד תופעה ייחודית בזמנה. מעמדה היה כה גבוה עד כי היא קיבלה את תפקידי המשחק הראשיים גם כאשר היו אלו תפקידי גברים, לדוגמא במחזה על יוסף וכותונת הפסים בה גילמה את דמות יוסף.

למרות התנגדות גורמי דת רבים אשר הוטרדו מהצלחתה כאישה, מגילום דמויות דת גבריות והן מיחסיה האינטימיים עם בני כל הדתות, הקריירה של מסיכה המשיכה לצמוח. שמה הלך לפניה והיא החלה להופיע במדינות ערב השונות וגם בבירות אירופה, בין היתר בפריס ובברלין. חייה היו סוערים וייחודיים אך לצערנו כך גם מותה. בין המאהבים הרבים שרדפו אחריה היה גם יהודי זקן בן 77, אליהו מימוני, אשר לא התמודד עם הדחיות הרבות שספג ממנה. בפברואר 1930 פרץ לביתה, שפך עליה חומר דליק והעלה אותה באש. כוכבת התיאטרון סיימה את חייה חודשים מספר לאחר הגיעה לגיל שלושים.

מותה בטרם עת הדהים את תוניסיה ואלפים רבים הגיעו להלוויתה. מעמדה של מסיכה היה כה רב כי עד היום היא נמצאת בפנתיאון התוניסאי הלאומי כאחת מהכוכבות הבולטות אשר ייצגו את המדינה ברחבי העולם. יחד עם זאת, את סיפור חייה של מסיכה לא יהיה נכון לבחון רק כמקרה פרטי. הוא מלמד ומספר על התקדמותה של הקהילה היהודית התוניסאית, על המשמעות העמוקה של חינוך מערבי במדינה מוסלמית ועל הפער שנוצר בין היהודים למוסלמים המקומיים לאור השכלת היהודים. ללא השלטון הצרפתי הליברלי ובתי הספר היהודים של כל ישראל חברים אין ספק כי מסיכה לא הייתה מצליחה להתקדם ולהתפתח כאישה חזקה.

במאמרם של החוקרים יוסף וצביה טובי הם מתארים תהליך מיתיזציה של מסיכה, כלומר הפיכתה לסמל ולמיתוס בחברה התוניסאית עד היום. החוקרים מזכירים אירועים שקרו מיד לאחר מותה, כמו ההלוויה, ההספדים והטקסים וגם בשנים שלאחר מכן, כמו תרומת ספרי תורה וקריאת מקומות על שמה. בין היתר מציינים החוקרים את הקינות הרבות שחוברו על מסיכה לאורך השנים, בינהן הקינה הבאה, אשר נכתבה בערבית-יהודית:

[...] נקונן על האמנית המפוארת / הגדולה באמנות המשחק / במשחקה תמיד נודעה / לעולם יהיה הלילה ארוך / בתיאטראות היא המנצחת /  מצטיינת ואין דומה לה / גם במעשי הצדקה נשתבחה / מסייעת לכל מי שבמצוקה / מות חביבה בא בפתע / אף אחד לא העלה על דעתו / הייתה כתר לכל משתה / שמה דגול בין החברים [...] כולנו על מותה נעצבנו / יהודים נוצרים ומוסלמים / מי יוכל לרפאנו ? / סבלנות הוי אדון העולמים.