זה קרה בינואר 1953 / על ריגול פוליטי ומטה 1

זה קרה בינואר 1953. נתן פלד, מזכיר תנועת הקיבוץ הארצי, כינס מסיבת עיתונאים והצהיר כי נתגלה מכשיר האזנה סודי במשרדו של מאיר יערי, מראשי 'מפלגת הפועלים המאוחדת'. יערי, חבר כנסת וממובילי האופוזיציה בממשלת ישראל, היה בשנים אלו אחד מיעדי ההאזנה של שירות הבטחון הכללי ושיחותיו במשרדו הסגור הוקלטו והועברו להנהגת המדינה הצעירה.

במסיבת העיתונאים ציין פלד כי נעצרו שני אלמונים אשר חדרו באישון לילה לחדרו של יערי במטרה להחליף את סוללות המכשיר שהוטמן בחדר ישיבות מרכזי של מפ''ם. מפלגה זו הייתה בשנים הראשונות לעצמאות המדינה בעלת מספר המנדטים הגבוה ביותר לאחר מפלגת השלטון ההגמונית מפא''י, כאשר הבדל מרכזי בין המפלגות היה הזיקה למעצמה הסובייטית ברית המועצות. מפ''ם, ובעיקר אנשי תנועת 'הקיבוץ הארצי' שבתוכה, תמכו בברית המועצות לעומת אנשי מפא''י שהביטו לעבר מדינות הגוש המערבי, כדוגמת צרפת, בריטניה וארצות הברית כמעצמות בנות ברית רלוונטיות. התמיכה בברית המועצות היא הסיבה המרכזית שהחשידה את מנהיגי האופוזיציה בעיני הנהגת המדינה וראשי שירות הבטחון.

 כיום ידוע כי שני הצעירים האלמונים היו אברהם ברד, בן 32 מיפו ושלמה זהבי, בן 24 מתל-אביב. לאור האירוע השניים נעצרו, נשפטו ונקנסו בסכום של חמישים לירות באשמת הפשע: 'כניסה למשרד בכוונה להרגיז את המחזיקים בו'. העונש היה קל לאור הכחשת המעורבים כי הריגול היה פוליטי, וטענת ההגנה כי השניים רצו לנקום את נקמת קרוביהם שנהרגו בברית המועצות.

עשרות שנים לאחר מכן, היום כבר ידוע מה ארע באותו לילה. כבר אז עמד לרשות הממשלה כוחו של שירות הבטחון הכללי, ובמסגרתו 'מטה 1'. האחריות והמטרה המוצהרת של 'מטה 1' הוגדרה אז כ-'ריגול פוליטי'. מטה זה פעל ברציפות מהיווסדות הארגון ועד לראשית שנות השישים אז קיבל בן-גוריון את עמדתו של ראש השירות דאז, עמוס מנור, לסגור את המטה הייחודי. המטה אכן נסגר ופורק והחומר הארכיוני שנאגר בו הועלה באש.

בזיכרונותיו הזכיר איסר הראל, מראשי המוסד ושירות הביטחון, את הפרשייה. הוא ציין כי מכשיר ההאזנה היה בגודל קופסת גפרורים ומתוצרת ארה"ב. המכשיר הכיל מיקרופון זעיר והיה יכול לשדר את הנאמר בחדר למרחק של מאות מטרים. הראל הסביר כי בתקופה המדוברת היה חשש רב מקשר של האופוזיציה לברית המועצות ולצורך כך היה צורך באמצעי ריגול ובטחון. מקרה זה של האזנה פוליטית בארץ לא היה היחיד שנתגלה. אירוע נוסף התרחש בשנת 1959, אז נחשף מכשיר האזנה במשרדו של תופיק טובי, חבר כנסת מטעם המפלגה הקומוניסטית. טובי מצא בנוסף מיקרופון בגג ביתו, ולאחר שנתיים עוד מיקרופון שהוסתר בתוך מכשיר רדיו. אלו הם המקרים שנתגלו. בסבירות גבוהה ניתן להניח כי היו מקרים מוצלחים יותר שלא נתגלו.

בשנת 1960 הוגשה לראשונה הצעה חוק בפני כנסת ישראל שעניינה מניעת האזנות סתר. ההצעה הועלתה ע"י צבי צימרמן, ח"כ מטעם מפלגת הציונים הכלליים, אשר חשש כי מאזינים לראש המפלגה. ההצעה לא נתקבלה, והדיונים בנושא המשיכו לאורך שנות השישים. החוק הסופי להאזנות סתר, בו קיים איסור מפורש להאזנות לצרכים פוליטיים אושר רק בשנת 1978 בממשלתו של מנחם בגין.