זה קרה במרץ
1932. בבית העם בתל-אביב התאספו מאות יהודים מכל העולם וחגגו את פתיחת 'האולימפיאדה
היהודית' – המכבייה הראשונה. למחרת בבוקר מאיר דיזנגוף, ראש העירייה המיתולוגי של
ת"א, רכב על סוסו והוביל את תהלוכת הספורטאים שפתחה את התחרות היהודית
הגדולה. אמנם דיזנגוף הוא שהוביל את הספורטאים, אך את הכבוד הגדול יש להעניק דווקא
ליוסף יקותיאלי, האדם אשר חלם, עיצב וייסד את התחרות היהודית המפורסמת.
יקותיאלי
נולד בפולין בשנת 1897 ועלה עם משפחתו לארץ ישראל בהיותו בן 12. הוא למד בבתי הספר
'תחכמוני' ובבית הספר של ארגון 'עזרה' ביפו, ולאחר מכן גם בבית ספר למורים עבריים
בירושלים. יקותיאלי היה חובב ספורט ואימון גופני כבר בצעירותו, ובשנת 1914 הצטרף לצבא
התורכי והשתתף במלחמת העולם כאחראי אימון הכושר של גדודי לוחמים תורכיים. בהמשך גם
הגיע לשרת כמתורגמן בלשכתו של גנרל תורכי שהיה אחראי על איזור הארץ.
לאחר
המלחמה חזר לעיסוקיו הספורטיביים בארץ, היה פעיל מאוד באגודת והנהלת 'מכבי', כינס וערך אירועי ספורט בירושלים ותל אביב.
בשנת 1925 השתתף בקונגרס הציוני העולמי כנציג ארגון מכבי הישראלי.
את חלומו
הגדול החל לפתח אי שם בסוף שנות העשרים בואכה שנות השלושים. המטרה הייתה לארגן
במשותף את כל סניפי 'מכבי' העולמיים להגיע לאירוע ספורט בארץ ישראל. יקותיאלי הגיע
לרעיון הזה כאפשרות שנייה, אחרי שניסה ולא הצליח לארגן לאולימפיאדה העולמית
משלחת שתורכב רק מיהודים ותייצג את השאיפות הלאומיות העבריות. בפי חבריו, לעיתים
גם ככינוי לעג, כינויו של יוסף יקותיאלי באותם הימים היה 'יוסף בעל החלומות'. זה
לא הפריע לו להמשיך לחלום, להאמין וליישם.
בשנת
1929 הכריז יקותיאלי בקונגרס מכבי העולמי בצ'כוסולבקיה על רעיונו הגרנדיוזי להביא
לארץ המוני ספורטאים יהודים. כבר אז טען כי בעוד שלוש שנים, בשנת 1932 תיערך בארץ
התחרות הגדולה. עד שנת 1932 הקדיש יקותיאלי את כל מרצו וזמנו לארגון המכביה. בין היתר הוא
ארגן שני מסעות אופנועים מישראל לאירופה, בשנת 1930 ו-1931. במסעות אלו עברו
הרוכבים בעשרות מדינות ופרסמו את דבר התחרות. בין היתר נפגש יקותיאלי עם אושיות
יהודיות מפורסמות ואמידות במטרה לתמוך במטרתו. המסעות הוכתרו כהצלחה גדולה והעלו
את המכביה למודעות העולמית. מאמצים נוספים הושקעו אל מול השלטון הבריטי בארץ
ישראל, כדי שיתמוך ויעזור לקדם את המכבייה.
זה לא
היה פשוט וקצר, אך לבסוף כל האישורים התקבלו. חרף העובדה שהתאריך לפתיחת המכבייה
כבר הוחלט, עדיין היו הרבה עבודות הקמה ותשתית. יקותיאלי היה מעורב אישית בבניית
איצטדיון בקרבת שפך הירקון אשר היה צריך להכיל 5000 מקומות ישיבה ו-15,000 מקומות
עמידה. לצד העבודות הפיזיות הייתה גם עבודה בירוקרטית רבה, היה צריך להקים בארץ
התאחדויות ספורט ולאשר מול כל הסניפים בעולם את האירוע כתחרות לגיטימית שמותר
לספורטאים להשתתף בה.
ב-29
במארס 1932 עמד יקותיאלי לצד אלפי אנשים נוספים והתרגש מהכינוס ההיסטורי של
ספורטאים יהודים מ-22 מדינות. לצד התחרות הספורטיבית הנהדרת, בה התחרו בענפי
האתלטיקה, הכדורגל והשחייה, המכביה שימש כסמל לאומי לעצמאות יהודית ושותפות
כלל-עולמית. את שיא ההצלחה קטפה האתלטית היהודיה-אמריקאית סיביל סיד קוף, אשר
השיגה ארבע מדליות זהב, בריצת 100 מטר, קפיצה לרוחק, קפיצה לגובה ו-קרב שלוש.
אי אפשר
להתעלם מכך שלצד האירוע הספורטיבי המכבייה שימשה כאירוע חשוב ביותר לעלייה יהודית.
גם מבחינה חוקית, המכבייה שימשה כצוהר להכרת ארץ ישראל והמפעל הציוני ומשכה על ידי
כך אוכלוסייה יהודית מגוונת, אך גם, ובעיקר, מבחינה בלתי-לגאלית. המכבייה אפשרה את
הגעתם ארצה של אלפי יהודים כמשתתפים או צופים במכבייה ורבים מהם נשארו בארץ
והשתקעו בה, גם ללא אישורי עלייה מסודרים. הראש היהודי והשרירים היהודים פעלו כאן במשותף להעצמתו של העם היהודי
והמדינה היהודית.
אימון גופני המוני תחת כיפת השמיים במכביה הראשונה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה