זה קרה
ביולי 1926. המאבק הפוליטי בין מזכיר הסתדרות הפועלים דוד בן-גוריון לבין אנשי
ארגון 'השומר' הגיע לשיאו. נציגי 'השומר' איימו על בן-גוריון כי אם יכנס למעוזם בכפר
גלעדי הוא יירצח לאור התנהלותו כ-'פרובקאטור' המתסיס את הרוחות כנגד אנשיהם. בן-גוריון
לא ויתר וימים לאחר שהגיע אליו האיום יצא לסייר בצפון והגיע לתל-חי הסמוכה, שם ספג
צעקות וקריאות קשות. לכפר-גלעדי החליט שלא להיכנס, ייתכן מפני שאיום לרצח מפי מניה
שוחט יש לקחת ברצינות.
ראשיתו
של הסיפור בהקמת הארגון המחתרתי המיליטנטי הראשון ביישוב היהודי בעת החדשה –
'בר-גיורא'. בשנת 1907 הוקם הארגון בהנהגתו של ישראל שוחט, כאשר המטרה הייתה
להעביר את שמירת השדות החקלאיים לידיים יהודיות. אנשי הארגון קבעו כסיסמתם את
המשפט 'בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום' והתכוונו לכל מילה. חברי הארגון
האמינו בחשיבות הכוח הפיזי היהודי ובמיליטנטיות.
גם מניה
שוחט, שהצטרפה לארגון בהמשך, התאימה מאוד לסוג האנשים שהרכיבו את הגרעין הקשה של
'בר-גיורא' ובהמשך 'השומר'. שוחט לא הסתירה, לפחות לא בשנותיה הראשונות בארץ
ישראל, את עברה המהפכני ברוסיה. כפי שמתואר בספרה של רות בקי, 'רולטה רוסית', על
חייה של שוחט ברוסיה, שוחט הייתה מעורבת בארבעה מקרים של טרור אישי. פעמיים רצחה במו ידיה ובאחד המקרים לאחר שהרגה סוכן בולשת רוסי שעקב אחריה אף נאצלה לנסר את
רגליו כדי שתוכל להסתיר את גופתו בתוך ארון. המהפכנית הרוסית התאימה לחבורה הקשוחה של 'בר-גיורא' ו-'השומר'.
ארגון
'בר-גיורא' הייחודי הצליח במשימתו האיזורית להבטיח שמירה יהודית, והחל לגדול. הארגון
המחתרתי שימש כמסד לארגון הגלוי והגדול יותר 'השומר', אשר נוסד בשנת 1909 ובשיאו
מנה כמאה ועשרים חברים. ארגון 'השומר' שימש כגוף שמירה יהודי מקצועי, אשר גייס
לשורותיו את המתאימים והמוכשרים ביותר. הנהגת הארגון אשר כללה בין היתר את ישראל
שוחט, יצחק בן-צבי וישראל גלעדי לא הסכימה לקבל את כלל ציבור הפועלים לשורות
הארגון, לאור הרצון לקבע אותו כארגון אליטיסטי ומקצועני. חלוץ מוכשר, חדור
מוטיבציה וערכים אך חלש ידיים שלא התקבל לארגון חרף רצונו היה דוד בן-גוריון. נקודה
זו מסמנת את הקרע הראשוני בין בן-גוריון, בשלב זה עוד חלוץ חסר כוח פוליטי, לבין
אנשי בר-גיורא וארגון השומר.
ירידת
קרנם של אנשי השומר הייתה ארוכה ולא נעימה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הארגון נחלש
משמעותית וגם לאחר המלחמה לא הצליח לשחזר את ימי הזוהר. בשנת 1918 נציגי הגדודים
העבריים בצבא הבריטי אשר חזרו לארץ ישראל הציגו מודל אחר של ארגון צבאי, אשר נתפס
כמוצלח יותר בעיני מנהיגי מפלגות הפועלים. מנהיגים אלו, כדוגמת בן-גוריון ואליהו
גולומב, התחזקו פוליטית בשנים האלו והתנגדו לדרכם של אנשי 'השומר'. בשנת 1920 נסתם
סופית הגולל על ארגון 'השומר' והוקם ארגון 'ההגנה', בראי תפיסת מנהיגי הפועלים כי
יש צורך בארגון עממי ורחב. לימים יציג בן גוריון כראש הממשלה את ארגון 'ההגנה'
כ-'אבא' של צה''ל ואת 'השומר' כ-'סבא', למרות חילוקי הדעות והתפיסות המשמעותיות
בין הארגונים.
לאחר
הקמת 'ההגנה' ותיקי 'השומר' ו-'בר-גיורא' עסקו בפעילות מחתרתית מסוג שונה, וניסו
לאתר בגדוד העבודה גורמים שונים שיצטרפו לפועלם הסודי בארגון חדש בשם 'הקיבוץ'. הארגון המחתרתי היה פעיל, ובין היתר
הואשמו חבריו ברצח קצין המשטרה ביפו תאופיק ביי וברצח המנהיג החרדי האנטי-ציוני ישראל דה-האן.
לאחר מעשים אלו האשימם בן-גוריון בישיבה פנימית של ההסתדרות כי הם חותרים תחת
ההנהגה הרשמית של תנועת הפועלים. האשמות אלו הן שהגיעו לאוזני חברי הארגון והובילו
להרעת היחסים העכורים גם ככה. ביולי 1926, מספר ימים לאחר הישיבה המדוברת, כתבה
מניה שוחט לבן-גוריון: "יותר מדי כבדתי אותך בתוך אישיות. הדרך שבחרת תהרוס
אותנו ואותך. אין סליחה בליבי, אני מפסיקה את כל היחסים האישיים שהיו
בינינו". בן-גוריון השיב לה מספר ימים לאחר מכן: "היות שלקחת על עצמך
[...] להרוס אותי, אני רוצה להגיד לך שאיום זה מעורר בי קצת חמלה למאיימים".
תחת השיח
הרגוע והשלו עמדו איומים אמיתיים. יצחק בן-צבי, חברו של בן-גוריון כמו גם של ישראל
ומניה שוחט, העביר מסר לבן-גוריון על אודות כוונתם 'לפעול כנגדו כדין פרובוקטור',
כאשר הכוונה לפגוע בו פיזית. בין היתר הגיע לבן-גוריון מידע כי אנשי השומר מעוניים
לפגוע בו באם יעז להיכנס למעוזם בכפר גלעדי. בן-גוריון העקשן הגיע למקום ימים לאחר
מכן בכדי להפגין עוז וסמכות, אך לא נכנס לכפר, ובמקום זאת ערך ביקור לא נעים
בתל-חי הסמוכה אשר בו ספג האשמות קשות מצד חברי המקום ומקורבי אנשי 'השומר'.
היחסים
העכורים בין בן-גוריון לאנשי 'השומר' התמתנו עם השנים, בעיקר לאור כוחו הרב של
בן-גוריון והרצון של אנשי 'השומר' להתחבר לתנועת הפועלים ולהירשם בצד הנכון של דפי
ההיסטוריה הישראלית. לצד זאת, האיומים על חייו של בן-גוריון היו ונשארו עדות
לתפיסות המחשבה הקיצוניות והשונות של הפועלים בתקופה הדרמטית ההיא.
חברי ארגון השומר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה