זה קרה במאי
1949. לרגל חגיגות יום העצמאות מאות אלפי ישראלים נהרו לרחובות תל אביב לראות את
צבא ההגנה לישראל צועד במלוא עוצמתו. בתקופה שבה מצעדים צבאיים ברחובות העיר היו
תופעה רווחת לחיזוק המורל והביטחון הלאומי, גם מדינת ישראל הצעירה ניסתה – וכשלה. המצעד
המפורסם של צה''ל במאי 1949 ידוע בכינויו 'המצעד שלא צעד'.
המצעד
הצבאי הראשון במדינת ישראל התרחש ביולי 1948 לאחר ההפוגה השנייה במהלך מלחמת
העצמאות. לאחר מספר ניצחונות גדולים בקרבות החליטו ראשי ההנהגה כי יש להראות גם לעורף
הישראלי את עוצמתה הצבאית של המדינה. בתאריך שנבחר, יום הזיכרון למותו של בנימין
זאב הרצל, צעדו כוחות צה''ל ברחובות תל אביב. רבבות הישראלים אשר הגיעו לצפות
במצעד חזו לראשונה בצורה גלויה במנהיגי הצבא היהודי, לבושי מדים וענודי דרגות,
וההתרגשות הייתה בשיאה. התגובות לכוח הצבאי היהודי הסעירו את היישוב ועוררו ציפייה
עזה לקראת המצעדים הבאים.
המצעד הצבאי
השני נועד להתרחש בחגיגות יום העצמאות, ב-4 במאי 1949. לרחובות תל אביב אשר בהם היה מיועד להתנהל המצעד התכנסו בהמוניהם כ-250,000 אזרחי המדינה, אשר מנתה בשנת 1949 כמיליון ומאתיים אלף איש. חוסר הניסיון של המדינה הצעירה, לצד מספר האנשים הרב וההתלהבות האדירה היו מתכון לאסון. עוד לפני
כניסת טורי החיילים ורכבי הצבא במסגרת המצעד, פרצו חוגגים לרחובות והחלו לרקוד,
לחסום דרכים ולטפס על הבמות. ניסיונותיהם של אנשי האבטחה המעטים להחזיר את
הסדר עלו בתוהו.
האהדה
לחיילי וחיילות צה''ל הייתה עצומה ומאות אלפי האזרחים חיכו בצפיפותם למצעד – שלא הגיע.
בעוד החוגגים והפורעים מחכים בקוצר רוח, פורסמה בכריזה וברדיו הודעה כי לאור
הצפיפות וחוסר הסדר לא יכול להתקדם המצעד והאירוע מבוטל. כגודל הציפייה כך גודל
האכזבה, ואי-היכולת של הממשלה לארגן אירוע מורכב נתפסה כתעודת עניות של המדינה הן
כלפי אזרחיה והן בעיניי מדינות העולם. למרות הרושם שהותירו אווירוני צה''ל שחגו
באוויר, והעובדה שלאחר שההמון התפזר כן נעו ברחובות מספר מכוחות המצעד, השורה
התחתונה של ביטול האירוע הייתה מביכה ומבישה. מדינת ישראל הצעירה נתפסה ככזו שאינה מסוגלת להתמודד כראוי עם אירועים המוניים.
ועדת
החקירה שנתכנסה לדרישת ראש הממשלה הצביעה על מספר ליקויים בארגון האירוע. בין היתר
האשימה הועדה מספר גורמי צבא שהיו אחראים לניהול המצעד והללו פוטרו מתפקידם. הועדה
גם הניחה סטנדרטים חדשים לקראת המצעדים הבאים, ולאור המחדל נקבע קיום מיוחד של מצעד
צבאי נוסף. 'מצעד התיקון' נקבע ליולי 1949 והוא התנהל בחרדת המארגנים, כלל מסדר
מקדים וצעידה באצטדיון מאובטח, ולבסוף הוכתר בהצלחה ובסיפוק. העיתונים השונים פרסמו
למחרת בגאווה כותרות ראשיות רבות על אודות עוצמתו של צה''ל, הן מבחינת עוז החיילים, דריכותם ומוכנותם לקרב
ובעיקר - הסדר המופתי.
באותו
טקס 'תיקון' ביולי 1949 חילק נשיא המדינה חיים וייצמן תריסר אותות גבורה, ארבעה מתוכם לחיילים שנפלו במלחמת העצמאות. בהתאם לחיבור המוכר לנו של יום העצמאות ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, אני רואה לנכון לצרף לכאן את קטע העיתון המציין את שמות החללים ופועלם:
כותרת העיתון האופוזיציוני 'חירות' לאור המצעד שלא צעד:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה