זה קרה
במרץ 1961. סוכני שירות הביטחון הכללי יצאו למעקב אחר מפעיל סוכנים סובייטי שהוביל
אותם ללא ידיעתו עד לדירתו של ישראל בר, מי שהיה מבכירי המערכת הביטחונית הישראלית.
עוד באותו הלילה נעצר בר והמדינה סערה לאור גילויה של אחת מפרשיות הריגול
המשמעותיות ביותר שהתרחשו במדינת ישראל.
בר נולד למשפחה
יהודית ב-1912 באוסטריה ועלה לארץ בשנת 1938. פרטים רבים על חייו לפני שהגיע לארץ
לוטים בערפל. לאחר מעצרו ב-1961 התברר שדברים רבים שסיפר בארץ על חייו באירופה לא
היו נכונים. בין היתר סיפר בר לחבריו כי הוא היה קצין בצבא האוסטרי והשתתף במלחמת
האזרחים בספרד כמפקד חטיבה. הוא גם סיפר כי תחום הספרות היה חלק משמעותי מחייו וכי
הוא בעל תואר דוקטור לספרות מאוניברסיטת וינה. לאחר מעצרו התברר כי בדה מליבו את כל הפרטים הללו. כאשר עלה לארץ ב-1938 הוא התקבל לאוניברסיטה
העברית ועסק במחקר בתחומים צבאיים שונים, החל מתיאור מעמיק של כלי נשק ושיריון,
ניתוח קרבות ומחקר על טקטיקות לחימה שונות. לאור כתביו זומן להצטרף לארגון ההגנה, התחבר
במהירות עם בכירי הארגון והתקדם במהרה בתפקידיו. בין היתר היה ידידם האישי של יצחק
שדה, יגאל אלון וישראל גלילי.
עם הקמת
צה''ל בשנת 1948 מונה בר לראש מחלקת תכנון באגף מבצעים וקיבל דרגות סגן אלוף. בר היה
עוזרו של יגאל ידין ועמד בקשר עם גורמים ביטחוניים רמי מעלה. הוא השתתף בדיונים
משמעותיים על יכולות צה''ל וכיווני ההתפתחות של כוחות הביטחון הישראלים. כאשר עזב
את צה''ל, לאחר שלא התמנה לתפקיד סגן הרמטכ''ל כפי שרצה, הצטרף למפלגת הפועלים
המאוחדת, מפ''ם, ושימש כראש מחלקת הביטחון במפלגה. בתפקיד זה היה אחראי על איסוף
מודיעין צבאי ופוליטי אשר היה מיועד לשמש את בכירי המפלגה.
ב-1954
בר שינה במפתיע את תפיסתו הפוליטית, עזב את מפ''ם והצטרף למפלגת פועלי ארץ ישראל,
מפא''י, בראשות בן-גוריון. הוא הצטרף למשרד הביטחון בחסות מנהיגי המפלגה, שהיו גם
מנהיגי המדינה, ובאותה שנה קיבל את האחריות על כתיבת ספר לתולדות מלחמת העצמאות
בחסות משרד הביטחון. משימה זו הקנתה לו את הזכות להביט בשלל מסמכים רגישים ביטחונית
בארכיונים השונים של מערכת הביטחון.
באותן
השנים בר כבר העלה את חשדו של איסר הראל, הממונה על שירותי הביטחון, מי שהיה באותה
תקופה ראש השב"כ והמוסד יחדיו. הראל זימן את בר למספר שיחות לאורך השנים,
בעיקר לאור הנסיעות התכופות של בר לחו''ל וקשריו עם גורמים שהיו ידועים בזיקתם
לברית המועצות. בין היתר נפגש בר עם הגנרל הגרמני האחראי על המודיעין בחזית
הרוסית, ריינהרד גהלן. למרות התנהגותו החשודה, לאור קשריו האישיים והשנים הרבות
בהן שימש בר בתפקידי מפתח במערכת הביטחונית, מעטים העזו לומר כי הוא מתנהג שלא
כהלכה. איסר הראל החשדן היה אחד מהם.
במרץ 1961 השב"כ עקב באדיקות אחר ולדימיר
סוקולוב, נספח העיתונות בשגרירות ברית המועצות בישראל, אשר שימש כשליח הק.ג.ב
לישראל. באחת מפגישות הלילה שלו נפגש סוקולוב בצפון תל-אביב עם אדם שהעביר לו
מסמכים. מעקב של הסוכנים אחר האדם הזר הוביל אותם לדירתו של ישראל בר. עוד באותו
הלילה הוזעק איסר הראל ובר נעצר.
לאחר מעצרו
של בר החלו לזרום ידיעות ונראה כי הכתובת כבר הייתה על הקיר. בין היתר סיפר אלוף
מתי פלד כיצד בקורס מפקדי כיתות של ההגנה הוטל על בר להוליך חוליה למסע קצר מקיבוץ
דליה לג'וערה. פלד סיפר כי במשך לילה שלם תעו בשטח בר ואנשיו מכיוון שבר לא הצליח לקרוא
כמו שצריך את המפה הטופוגרפית, עובדה שלא התאימה לעברו הצבאי המזהיר. גם משה דיין
שהכיר את בר מימיו בהגנה הזכיר עוד לפני הקמת צה''ל כי בר לא ידע אף לאחוז ברובה.
לאחר
מעצרו של בר העיתונות, בעיקר האופוזיציונית, געשה. אלפים חיכו בתורים לקנות עותק מהעיתון
'העולם הזה' אשר תיאר לפרטים כיצד 'איש הביטחון של בן-גוריון' היה למעשה מרגל
סובייטי. בן-גוריון כשלעצמו התנער מישראל בר ואמר שלא היה איתו בקשר עמוק כפי שבר
טען בפני רבים. בכתבה שפרסם בן-גוריון בשנת 1967 הוא תיאר לפרטים את הפרשייה ואמר
כי בימי ההגנה לא הצליח לעקוב אחר כל הדברים שהתרחשו וכי הוא בטוח שבר לא ידע סודות
משמעותיים.
ישראל בר
הורשע בבית המשפט ונידון לעשר שנות מאסר. הוא טען במשפטו כי פעל למען ישראל במטרה
לחזק את הקשרים עם ברית המועצות וכי היה בלחץ משמעותי מצד הסובייטים לעזור להם. גם
במשפט הערעור לא הצליח בר לשכנע בטענותיו ועונשו אף הוחמר. בר, שנאסר בגיל 49, נפטר בכלא מהתקף לב חמש שנים לאחר מכן, בשנת
1966.
כתבת העיתון מעריב מה-15 באפריל 1961, שבועיים לאחר מעצרו של בר:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה