זה קרה בפברואר 1974 / על מוטי אשכנזי, המחאה שלאחר מלחמת יום הכיפורים ותחושת הדחייה של משה דיין

זה קרה בפברואר 1974. מוטי אשכנזי, סרן במילואים אשר היה מפקד מעוז במלחמת יום הכיפורים, התייצב מול משרד ראש הממשלה והכריז על שביתת רעב של 48 שעות. המחאה שהחלה על ידי אדם בודד התגברה והתעבתה על ידי אזרחים וחיילי מילואים שהגיעו מהחזית, עד שהובילה להתפטרותה של ראש הממשלה גולדה מאיר בחודש מאי.

אשכנזי נולד בחיפה ב-1940, התגייס לצנחנים, לחם, פיקד והשתחרר כמפקד מחלקה. בספטמבר 1973 גויס, יומיים לפני ערב ראש השנה, לפקד על מוצב 'בודפשט', המעוז הצפוני ביותר במסגרת 'קו בר-לב', קו ההגנה והמוצבים על גדות תעלת סואץ. בהגיעו למוצב הזדעזע מהמצב הרע של המוצב אשר נבע בראייתו מהזנחה פושעת. אשכנזי היה מוטרד מאוד, גם בלי שידע שימים ספורים לאחר שיגיע תפרוץ מלחמת יום הכיפורים.

אשכנזי, שהיה מפקד המעוז היחיד שנשאר בחיים לאחר המלחמה, היה בין אלו שהעידו בתחקירי ועדת אגרנט. בעדותו תיאר אשכנזי כיצד חלק ניכר מן החיילים לא התאימו לתפקידם, לאור אופיים וחוסר הכשרתם. בין היתר התלונן על רמה נמוכה של מקצוענות צבאית, על חוסר יכולת לתפעל כלי נשק ועל חיילים שהיו פחדנים ולא הצליחו לתפקד תחת לחץ. לדוגמא תיאר אשכנזי סיטואציה בה פגש חיילים בעת שמירה כאשר ערך סיור חפיפה עם מפקד המוצב הקודם:

"האנשים ישבו כמו בפיקניק, ללא חגורים, ללא שכפ''צים, ללא קובעי פלדה [...] הנשק זרוק בצד, על יד המקלע לא עמד אף אחד. אני הערתי לו מה קורה פה ואז הוא נתן הוראה לאנשים ללבוש קובעי פלדה. האנשים התמרמרו וכבר נוצרה אווירה של מתח רציני".

בעדותו אשכנזי תיאר את המצב הלוגיסטי הנורא של המוצב. בין היתר הזכיר תעלות הגנה חסומות, בהן היו חיילים אמורים למצוא מחסה מהפגזות. אלו נחסמו בעקבות התפוררות וריקבון של שקי החול שהיו אמורים להגן על התעלות. כדי לשפר ולתקן את המצב היה צורך בעשרות אלפי שקים, ואילו בימים שלקראת המלחמה הצליחו אנשי המעוז להשיג כמה עשרות. אשכנזי המשיך בעדותו לתאר בעיות בלתי נתפסות. גדרות במעוז נעקרו ונפרצו על ידי חיילים שרצו בשגרה לקצר את הדרך להגיע לשירותים ולמקלחות, גלי הים סחפו את המוקשים שהוטמנו בקרבת החוף במטרה להקשות את הצליחה המצרית, תאורת החירום של המוצב לא עבדה, כמו גם מכשירי קשר מסויימים. בעדותו תיאר אשכנזי כיצד התלונן למפקדיו השונים וקיבל תשובות כגון: "אתה חושב שצה''ל יוציא עליך גרוש ? אנחנו עכשיו בתקופה שלווה".

אשכנזי פעל לפני, במהלך ואחרי המלחמה לתאר את ההזנחה, אך הסביר כי לא היה פשוט וכי הרגיש שלא מקשיבים לו: "אם אתה לוחץ כמוני אז אתה מתחיל להפוך לפאניקר של הקו, כמו שקראו לי. ההוא, אל תתייחסו אליו ברצינות, הוא מכל דבר עושה מהומה". באחד מהמקרים בהם הגיע המח''ט לביקור, פנו אליו חיילים מהמעוז וטענו כי הם חטיבה של מילואימניקים מבוגרים ואילו מולם יושבים שישה גדודים של קומנדו מצרי. בכל פעם שפנו החיילים ודיווחו על תנועות בכוחות המצריים אמרו להם שאין מה לדאוג כי ידוע שהמצרים מבצעים תרגילים כל שנה בתקופה הזו. באותו הביקור ניסה להרגיע אותם המח''ט וטען שאין מה לדאוג במקרה של התקפה מצרית: "יש לנו תוכניות, תוך שעה או שעתיים אנחנו זורקים אותם בחזרה [...] אני מכיר את הקומנדו האלו, הם לא שווים כלום, אתה דופק ירייה אחת והם בורחים, זה לא חבר'ה".

בספרו האוטוביוגרפי 'אבני דרך' התייחס שר הביטחון לשעבר משה דיין למוטי אשכנזי. דיין תיאר כי אשכנזי היה מוביל ומייסד תנועות המחאה שלאחר המלחמה וכי היה קצין צעיר שפיקד על המעוז היחידי שלא נפל במלחמה. בהתייחס לכך הוסיף דיין כי המעוז שרד מפאת מיקומו הגיאוגרפי ולא בזכותו של אשכנזי. ב-12 בפברואר 1974 נפגשו לשיחה דיין ואשכנזי, בביתו של פרופסור נתן רוטנשטרייך אשר היה מורהו של אשכנזי באוניברסיטה וביקש לתאם שיחה בינהם. דיין נענה לבקשתו של רוטנשטרייך ותיאר בספרו כיצד שמע במשך שעות ארוכות מונולוג על הכישלון, המחדלים והמדיניות חסרת התבונה. אשכנזי טען בפני דיין כי הוא צריך להתפטר, וכי יש להחליף את ההנהגה. אשכנזי גם תיאר כיצד היה צריך בראייתו לנהל את המדיניות מול מצרים וירדן, כיצד להפעיל נכון את חיל האוויר וחיל השיריון, מדוע התעשייה הצבאית לא התכוננה כראוי למלחמה ודברים דומים בתחומי רחבי היקף. בספרו כתב דיין כיצד יצא לאחר השעה חצות מביתו של רוטשנטרייך בהרגשת דחייה. דיין חשב כי לאשכנזי יש תסביך גדלות, כי הוא תיאר דברים ללא הבנה בסיסית נדרשת וכי אין דברים טובים שעתידים לצאת מפועלו של אשכנזי. לבסוף טען כי אשכנזי: "ביקר והצליף בלי רחמים, על גבי אחרים. לעצמו חילק מחמאות וציונים לשבח בשפע. לא היה בדבריו אף ניצוץ של אמונה, של דרך חיובית [...] ממנו ומשכמותו הארץ לא תיבנה. במקרה הטוב ביותר – גם לא תיהרס".

אין ספק כי מחאתו של מוטי אשכנזי הייתה משמעותית בהיסטוריה הישראלית, בעיקר לאור העובדה שהצליח כאזרח בודד לגרום להתפטרות ראש ממשלה. האם זה היה צעד משמעותי ובזכותו 'הארץ נבנתה' ? נראה כי משה דיין היה מתנגד לכך נחרצות.

משה דיין ומוטי אשכנזי