זה קרה באוקטובר 1945 / על 'תנועת המרי העברי' והסכנה שבמדיניות ביטחונית שגויה

זה קרה באוקטובר 1945. בתחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה שודר כי ההנהגה הציונית החליטה להקים את 'תנועת המרי העברי', גוף בטחוני לתיאום הפעולה בין ההגנה, האצ''ל והלח''י. בצוק העיתים, כאשר נראה היה שמצבו הפוליטי והמדיני של היישוב היהודי בכי רע, הצליחו לאחד את השורות. יחד עם זאת, היום ניתן לומר כי החיבור הזה שהניב פעולות טרור נקודתיות שנכנסו לפנתיאון הלאומי היה מסוכן מאוד לעתיד היישוב.

בשנת 1942 התקיימה בניו-יורק ועידת בילטמור בה נפגשו מנהיגים ציוניים, בראשות דוד בן-גוריון וחיים וייצמן, לקביעת מדיניות הציונות העולמית. בדרך כלל מתכוננים למלחמה שעברה וכך גם במקרה זה. המנהיגים הניחו כי בתום מלחמת העולם השנייה תיערך ועידת המעצמות המנצחות כפי שהתנהלה בארמון ורסאי בתום מלחמת העולם הראשונה ובועידה זו תתקבלנה החלטות לגבי בניית העולם החדש שלאחר המלחמה. ההנהגה היהודית ניסחה אם כן את דרישותיה לקראת ועידה זו שעיקרן היו עלייה יהודית חופשית לארץ ישראל והגדרת יישות מדינית עצמאית.

השלטון הבריטי נראה כתומך בהחלטות ובשנת 1945 הציפייה הייתה רבה. צ'רצ'יל היה ידידם של היהודים והתכוון לתמוך בהיבטים מסויימים מדרישות היישוב, גם אם חיסולו של הלורד מוין פגע קשות באינטרסים הציוניים. ואולם במפתיע, בבחירות בבריטניה במאי 1945 ירד צ'רצ'יל מגדולתו הפוליטית ומפלגת הלייבור היא שעלתה לשלטון. ראש הממשלה החדש, קלמנט אטלי, לא היה מעוניין בתמיכה ביהודים והמדיניות שהציג לא עלתה בקנה אחד עם דרישות היהודים שלפני המלחמה. לאור הפניית העורף הבריטית וחוסר האונים של ההנהגה היהודית לאחר השואה החליטו מנהיגי היישוב היהודי בארץ כי הגיעו מים עד נפש. באוקטובר 1945 התקבלה החלטה על עליית מדרגה במאבק להקמת המדינה אל מול השליט הבריטי והוקמה 'תנועת המרי העברי'.

התנועה הייתה ארגון כיסוי של הסוכנות היהודית אשר אפשר להפעיל בצורה מחתרתית פעולות טרור נקודתיות כנגד הבריטים. באותה התקופה דוד בן-גוריון שהה לפרקים בלונדון כנציג הלגיטימי של הסוכנות היהודית, ולעיתים בפריז כדמות בכירה בארגון מחתרתי. ההסכמה לפעילות הייתה גורפת ובכדי לסנכרן את המאמצים ולפעול בצורה מאורגנת הוחלט בהנהגת היישוב לתאם פעולות עם אנשי האצ''ל והלח''י. עיקר השילוב של שלושת הארגונים היה בכדי שאנשי הסוכנות וההגנה יוכלו להפעיל את אנשי האצ''ל והלח''י ולוודא שאינם מפריעים לפעולותיהם.

בעשרת החודשים החל מאוקטובר 1945 ועד ליולי 1946 הסוכנות היהודית הובילה בעזרת 'תנועת המרי' פעולות גדולות ומוצלחות במסגרת המאבק בבריטים. בין היתר ביצעו את הפריצה למחנה המעפילים בעתלית, פיצוץ סימולטני של מסילות רכבת ברחבי הארץ, פיצוץ מטוסים בשדה התעופה בלוד, פיצוץ סימולטני של גשרים ברחבי הארץ ופעולות נועזות נוספות שנכנסו לפנתיאון הלאומי כהצלחות גדולות וכסמל למאבק יהודי בכובש אכזר. הפעולה האחרונה שביצע הארגון ושעד היום נמצאת במחלוקת היא פיצוץ מלון המלך דוד, אשר זעזע את היישוב כמו גם את הבריטים והוביל לתגובות נזעמות מכל עבר.

בסוף יוני 1946 יצאו הבריטים למבצע 'אגתה' שמטרתו הייתה מציאת ראיות כי הסוכנות היהודית היא-היא 'תנועת המרי העברי'. במהלך המבצע שנמשך כשבועיים וכונה בצד היהודי 'השבת השחורה' נאספו מסמכים רבים ממשרדי הסוכנות ומנקודות מרכזיות של ההנהגה היהודית אשר הוכיחו בדיוק את שתיארו לעצמם הבריטים. הנזק היה גדול, וכבר אז היו שקראו להפסקת הפעילות של 'תנועת המרי'. לאחר פיצוץ מלון המלך דוד, אשר התרחש בין היתר כתגובה לאירועי 'השבת השחורה', הרוחות המשיכו וסערו ובין היתר לאור קריאותיו של חיים וייצמן להרגעת הרוחות אכן הוחלט להתפרק ולנסות לחזור לאפיקי דיפלומטיה בכדי להשיג את המטרות הציוניות.

אין ספק כי הפעולות של 'תנועת המרי' השפיעו על דעת הקהל הבריטי וייתכן שאף תרמו לרצון לקדם ולפתור את הסוגייה המנדטורית בארץ ישראל. מאידך, ההשפעה על כוחות הביטחון היהודים הייתה שלילית. כאשר בן-גוריון יקבל את תיק הביטחון של הסוכנות ויערוך את הסמינר שלו בסוף 1946 הוא יבין שמבחינה ביטחונית היישוב בבעיה חמורה. האויבים המסוכנים לדעתו של בן-גוריון הם צבאות ערב וכנגדם טען כי יש ליצור כוחות בטחוניים במודל צבא מסודר. בעוד בן-גוריון סבר כי מה שיציל את היישוב היהודי מסכנת הכיליון הוא צבא סדור, המציאות של תנועת המרי העברי הייתה הפוכה לגמרי. הבסיס לפעילות 'תנועת המרי' הייתה הפיכת כוחות ההגנה, שעד אז שימשו כנציני הצבא הסדור, לכוחות גרילה מיליציוניים המבצעים פעולות טרור. במשך חודשים פעלו פעילי הארגונים בארץ באופן נקודתי וטקטי בצוותים קטנים ומבוזרים. בן-גוריון המזועזע הבין כי לא כך תנצח ישראל במלחמה וכי יש להפוך את הכיוון ב-180 מעלות.

בן-גוריון פעל גם בנושא זה בקדחתנות, בנחישות וביעילות מרשימה לשינוי המצב. הוא הכניס בוגרים רבים של הצבא הבריטי והבריגדה היהודית לשורות כוחות הביטחון, שינה את המבנה של הנהלת ההגנה וחילק פקודות שסתרו לחלוטין את המדיניות הישנה. בין היתר הביא ארצה את המומחה הצבאי האמריקאי דוד מרכוס שיעזור לשינוי המדיניות. בן-גוריון קידם והוביל תפיסה צבאית סדורה שהייתה הפוכה לחלוטין לזו של 'תנועת המרי'. כנגד רבים מאנשי ההגנה ובעיקר הפלמ''ח טען בן-גוריון כי התפיסה שנתפסה כמוצלחת בזמן פעילות המרי היא בעוכרי כוחות הביטחון וכי יש לעקרה מן השורש.

בן-גוריון הצליח במאמציו לשנות את דפוסי הפעולה של כוחות הביטחון העבריים. לאחר הכרזת המדינה במאי 1948 אכן פלשו צבאות הערב וכנגדם, ברגע האחרון, עמד צבא יהודי סדיר בעל מרות ברורה. בניגוד לפעולות הקטנות והנקודתיות של חברי 'תנועת המרי' מה שניצח את מלחמת העצמאות היו פעולות מתואמות בסדר גודל של אלפי חיילים, כדוגמת מבצע 'נחשון'. גם אם בזיכרון ההיסטורי 'תנועת המרי העברי' נתפסת כהצלחה הסכנה שהיא גרמה הייתה מוחשית מאוד. מי יודע באילו אופן היו ניצבים כוחות הביטחון היהודיים אל מול צבאות ערב אלמלא שינה בן-גוריון את האופי הצבאי של פעולות 'תנועת המרי'. גם במקרה זה טוב שבן-גוריון היה האדם הנכון, במקום הנכון ובזמן הנכון.